החלטה בתיק רע"א 1656/03

1.        המבקשים הם חברים במושב אורות, המאוגד כאגודה שיתופית שהיא המשיבה מס' 1. המשיבה מס' 2, שהיא משקי הדרום אגודה שיתופית מרכזית לחקלאות בע"מ, שימשה כארגון קניות למשיבה מס' 1 וכן עסקה בהלוואות למשיבה מס' 1 ולחבריה. המשיבה מס' 1 הגישה דרישות חוב נגד המבקשים לפי חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי התשנ"ב - 1992 (להלן - "חוק ההסדרים"). בהחלטתו מיום 9.7.01 אישר המשקם את דרישות החוב, וביום 9.9.01 דחה את בקשתם של המבקשים לבטל את החלטתו. ביום  14.10.01 נתן המשקם פסק משקם חלקי שבו חזר ואישר את דרישות החוב. המבקשים הגישו בקשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע לבטל את החלטות המשקם, ואת פסק המשקם החלקי. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ש' דברת), בפסק דינו מיום 31.12.02, דחה את הבקשה. המבקשים ביקשו להרשות להם לערער על פסק הדין. המשיבה מס' 1 השיבה על הבקשה. אחרי הגשת התשובה בקשו בעלי הדין להוסיף ולהגיש הודעות בעניינים שונים.

2.        דין הבקשה להידחות.

           המבקשים השתיתו את בקשתם על שלוש מעילות הביטול שבחוק ההסדרים: א) המשקם חרג מסמכותו (סעיף 28(א)(1) לחוק ההסדרים) בכך שהכריע בעניין חובם של המבקשים בלי שהיתה לפניו דרישת חוב; ב) המשקם לא נתן למבקשים הזדמנות נאותה לטעון את טענותיהם או להביא את ראיותיהם (סעיף 28(א)(2) לחוק ההסדרים, סעיף 24(4) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968); ג) נפלו טעויות גלויות על פני פסק המשקם החלקי (סעיף 28(א)(3) לחוק ההסדרים); בכך, שהמשקם חייב אותם מכוח שטרי חוב, שנתנו כערבות לחובה של המשיבה מס' 1 למשיבה מס' 2, ובכך שנמנע מלהפחית את שיעור חובם של המבקשים, על פי הסכם מעטפת להסדרת חובות, שנעשה בין המשיבה מס' 2, המשיבה מס' 1, והחברים במשיבה מס' 1.

           בית המשפט המחוזי דן בטענותיהם של המבקשים, לרבות טענות נוספות, ודחה אותן. אשר לעילת הביטול הראשונה קבע כי המשקם לא חרג מסמכותו, הואיל והוגשו לו דרישות חוב, וכי בפנייתם אליו בבקשה "לתיקון ההודעות לחייבים (גל 50)" הודו המבקשים שקבלו הודעות בדבר חובם. אשר לעילת הביטול השנייה, קבע כי מעיון בהחלטות המשקם ובפסק המשקם החלקי עולה כי למבקשים ניתנו מספר הזדמנויות להשלים את טענותיהם, אך הם לא עשו כן. אשר לטענה השלישית בדבר טעויות גלויות על פני הפסק, בכך שהמשקם חייב את המבקשים מכוח שטרי החוב, קבע בית המשפט כי בהחלטת המשקם מיום 9.7.01, ובפסק המשקם החלקי, נאמר בפירוש כי הוא דוחה את דרישות החוב ככל שהן מבוססות על שטרי החוב, שניתנו כערבות לחובה של המשיבה מס' 1 למשיבה מס' 2, ומאשר את דרישות החוב של המשיבה מס' 1 המבוססות על חובותיהם של המבקשים למשיבה מס' 1. עוד קבע, בעקבות קביעתו של המשקם לעניין זה, כי המבקשים לא הצטרפו להסכם המעטפת הנזכר ולפיכך אינם זכאים להפחתה משיעור חובם.

           קביעותיהם ומסקנותיהם של המשקם ושל בית המשפט המחוזי מעוגנות בראיות ובפרוטוקול הדיון לפני המשקם  ולא מצאתי מקום להתערב בהם. לאור התוצאה גם לא ראיתי צורך לעמוד על יתר הבקשות וההודעות שהוגשו אחרי תשובתה של המשיבה מס' 1.

3.        הבקשה להרשות ערעור נדחית.

          המבקשים ישלמו למשיבה מס' 1 שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.

           ניתנה היום, כ"ז בשבט תשס"ה (6.2.05).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: